|
|
מתוך הספר "רזי המשפט"
פרק 10: כיצד לאתר תיאום עדויות
זהו הנושא המורכב ביותר בחקירה הנגדית בהליך הפלילי. בתיאום עדויות תתקבלנה עדויות שהכל בהן תואם חוץ מהתאריך. קשה לקעקע תיאום מסוג זה. נניח שאדם הואשם בפליליםף בפריצה בין השעה 11 לחצות ליל שבת. שלושה חברים, המבקשים לסייע לו, מספקים לו אליבי וטוענים שהוא היה אִתם, מרחק עשרות קילומטרים מהאירוע. אם יעמדו איתן בחקירה הנגדית הוא יצליח להימלט מהעונש.
עדים אלה יודעים שישאלו אותם באיזו דרך נסעו למקום הבילוי, היכן עצרו, מה הזמינו והיכן כל אחד מהם ישב בין חבריו. אם הסיפור היה דמיוני קל היה מאוד להרוס אותו. אך אם באמת, באחד הימים האחרים, כל בני הקבוצה היו ביחד באותו מקום, קשה מאוד יהיה להפריך עדות כזו, שהרי הכל בה נכון חוץ מהתאריך. לכן יש לבחון את המעטפת: "היכן הייתם ערב לפני האירוע או יום לאחריו?" יש לשאול על דברים שקרו באותו יום פרט לאירוע, לשאול על דברים שאין הם מצפים שישאלו אותם. יש לטפל במעגל החיצוני של האירוע. לכל אירוע יש פרטים שוליים שעוטפים אותו (בגילוי האמת הם עשויים להתברר כמשמעותיים). אם האירוע בדוי כולו, תקרוס המעטפת החיצונית של הפרטים בחקירה ראויה. אם קיימת התאמה בכל הפרטים המהותיים אזי אפשר שהאירוע התרחש, או שהתיאום נעשה באופן מקצועי ויש להמשיך "לחפור" עד לגילוי נקודת הכשל. משזו נמצאה, יש לשאול את העד סידרת שאלות בנושא הכשל, בלי לתת לו שהות להתארגן לגיוס שקר חדש, ולהרחיב ולבסס את העובדה שהעד משקר בנקודה זו כבסיס לקעקוע עדותו כולה. עד שנשאל שאלה שאינה קשורה לנושא יתחיל לחשוש שמא טמונה לו מלכודת ולכן הוא יעיד אמת. כך תמשיך עם העד השני ואז לבסוף יתברר שפגישתם לא התרחשה בליל האירוע. אם תשאל אותם: "האם ראיתם אנשים יוצאים מבית הכנסת בשעה 11:00"? התשובה תהא "מה פתאום, זה היה יום חמישי". מכאן עולה, שהפגישה האמורה התקיימה ביום חמישי בבוקר ולא בשבת. אם תשאל על מזג האוויר (ביום חמישי ירד ברד, בשבת היה יום יפה, והעד יעיד שירד ברד בזמן הפגישה, הרי שנפגשו ביום חמישי ולא בעת ביצוע העבירה). כמובן, אין לחלץ מפי העד תשובות אלו בשאלות ישירות. חוקר טוב לא יאפשר לעד לדעת מה הוא מתכוון לשאול בהמשך, מה הצעדים הבאים ולאן החוקר מבקש להוביל, שכן יש מקרים בהם ידיעתו המוקדמת של העד לאן חותר השואל, תסכל את מטרת החקירה. אין לשאול את העדים על אותן עובדות, אלא אם כן יש בפיהם סתירות.
זאת ועוד, עדים אמיתיים לאירוע כלשהו, לעולם יתארו אותו באופן מעט שונה בפרטים שוליים ולא מהותיים.
לדוגמה: אם שלושה עדים מתארים תאונת דרכים קשה ושלושתם מעידים כי המכונית נסעה במהירות גבוהה מאוד, התיאור הגיוני ומתקבל על הדעת. אך אם שלושת העדים יציינו כי להערכתם המכונית נסעה במהירות של 110 קמ"ש הרי יש מקום לחשד כי תיאמו את עדויותיהם. הגיוני יותר שאחד יעיד שהמכונית נסעה במהירות של כ- 90 קמ"ש והאחר יעיד - 100 קמ"ש. התאמה מוגזמת בפרטים, צריכה להדליק אצל עורך הדין החוקר נורה אדומה, שמא ההתאמה המושלמת אינה אלא כסות לבידוי ראיות.
דוגמה אחרת. אם שלושה עדים שצפו בשוד מזוין מתארים את השודד כגבוה, התיאור הוא הגיוני. רוב קרבנות של מקרי שוד, נוטים להפריז בגובהו של השודד והוא נדמה בעיניהם כענק. אם האחד מתאר את גובהו 1.80 מ' והאחר כ-1.90 מ', אף זה מתקבל על הדעת. אולם אם שלושת העדים מתארים את גובהו כ- 195 ס"מ, התיאור עלול להצביע על תיאום עדויות מוקדם שמעיד לכל הפחות על שיחה מוקדמת ועל החלפת רשמים בטרם העדות בבית המשפט. חשיפת הקשר הפסול בבית המשפט תוביל לכך שבית המשפט יתייחס לעדות בחומרה, דבר שיפגע קשות במהימנות העדויות. רצוי שהפרטים הללו יבואו מפי העדים ביוזמתם-שלהם ולא יהיו דברים שעורך הדין שם בפי העד, שאז משקלם יהיה נמוך בהרבה. לדוגמה, אם שלושת העדים שראו את התאונה מתרחשת במהירות רבה יישאלו על ידי עורך הדין: "האם ייתכן שהרכב נסע במהירות של 110 קמ"ש?" ושלושת העדים ישיבו בחיוב, לא יהיה בכך כדי להזים את גירסת השואל באופן רגיל ותמים, אך אם הנתון יבוא מיוזמתם-שלהם, תהא לכך משמעות שונה לגמרי.
הדברים יפים אף לחקירה על הפרטים "מהמעטפת החיצונית" שיש בהם כדי לאשר או להכחיש את נוכחות העדים באירוע. אין להסתפק בפרטים הטריוויאליים, שהם מועדים לתיאום מראש, וכתוצאה מכך להתאמה טובה, אלא יש לחתור ולהפתיע בשאלות על פרטים שאינם טריוויאליים ושהעדים המתאמים לא ציפו לשאלות מעין אלו. כך למשל סביר, שהעדים המתאמים תיאמו ביניהם היכן ישבו, היכן אירעה התאונה, באיזו שעה, באיזה רכב נהג כל אחד מהמעורבים ומאיזה כיוון הגיחה מכוניתו. מנגד, סביר להניח שלא תיאמו מה היה מזג האוויר ששרר במקום (אלא אם כן הוא רלוונטי לקרות התאונה), כיצד הגיע כל אחד מהם לבית הקפה בו ישב בזמן האירוע, מי הגיע ראשון ומי שלישי. אם מי מהם יצא לקיוסק הסמוך לקנות סיגריות במהלך האירוע, מה הזמין כל אחד מהם, אלו עדים נוספים ראו את האירוע וכיו"ב, שאלות שניתן לבסס בעזרתן את הבקיעים בעדותם. כשמתגלית נקודת התורפה בשִריון יש להעצימה, לחדור אליה ולהכות בברזל בעודו חם.
נורה אדומה צריכה להידלק אצל עורך הדין הפלילי החוקר, אם הנחקרים כולם ישיבו על כל שאלותיו בקשר למעטפת החיצונית בתשובה "לא זוכר". תיתכן כמובן האפשרות כי אחד מהם אינו זוכר את נסיבות המקרה, אולם, שכחה גורפת אצל שלושתם, מעלה חשש רציני שמא איבדו את זיכרונם, כדי לא לאבד את מהימנותם. |
